רכס נ' שישר טכנולוגיות בע"מ

החלטה

1. בפניי בקשה לגילוי מסמכים מטעם המבקש.

2.המבקש מבקש את גילויים של אישורי תשלומי המיסים של המבקש ושל שותפו מר שני (להלן: "מר שני"), תלושי שכר וטפסי 106 של המבקש ושל מר שני, הסכם עבודה של מר שני עם הבעלים החדש וכרטסת הנהלת חשבונות של המבקש ומר שני עבור התקופה בה המבקש ומר שני ניהלו את החברה.

3.המשיבה בתגובתה טוענת כי הנתונים בדבר אישורי תשלומי המסים מצויים בתלושי השכר של המבקש שגולו בכתב התביעה ובכתב ההגנה, כן טוענת היא כי כרטסת הנהלת חשבונות הוצגה על ידה בכתב ההגנה. בכל הנוגע לתלושי שכר של מר שני והסכם של מר שני עם הבעלים החדשים, טוענת המשיבה כי אין כל רלוונטיות למסמכים אלו, לתביעה דנן.

4.לאחר שקראתי את הבקשה, התגובה ואת כתבי הטענות שוכנעתי כי יש מקום לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד, ואלו טעמיי:

5. עיון בכתב התביעה מעלה כי תביעת המבקש הינה לתשלום שכר עבודה עבור 12 חודשי עבודה. עיון בכתב ההגנה מעלה כי לטענת המשיבה, אין המבקש זכאי לשכר עבודה, בין היתר בשל טענת העדר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, כתב ויתור עליו חתום המבקש לפיו אין הוא זכאי לתשלומים כלשהם מהמשיבה, לרבות בגין הפרשי שכר.

6.ביום 17.5.2011 התקיים דיון בתיק זה וניתן צו לגילוי מסמכים הדדי.

7. ביום 31.7.2011 מסר מנהל המשיבה תצהיר גילוי מסמכים.

8. בקשה זו הינה למעשה בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

9.בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין) , תשנ"ב- 1991 (להלן:"תקנות בית הדין לעבודה"), אכן רשאי בית הדין להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם, אם סבר שהמסמכים שגילויים מתבקש יאפשרו "דיון יעיל". תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלוונטי למחלוקת הנדונה. במידה ואכן מתקיים מבחן הרלוונטיות יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר.

10.בכדי להכריע בשאלה האם מתקיים מבחן הרלוונטיות בכל הנוגע למסמכים שגילויים מבוקש, יש לבחון את הבקשה באופן דו שלבי :

תנאי סף ראשוני - הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לטענות המבקש בהליך העיקרי.

בהתקיים תנאי סף זה , יש לבחון את ה היבט הרחב של מבחן הרלוונטיות, לרבות את ההשלכות של קבלת הבקשה לגילוי מסמכים על ההליך העיקרי, על האינטרסים של הצדדים ועל מידת התרומה לקיום דיון יעיל בתיק.  

11.אולם בכך לא תמה מלאכתו של בית הדין, גם אם שני התנאים של מבחן הרלוונטיות מתקיימיים יש לבחון ולשקול ב'מבט על', את מכלול האינטרסים והאיזון בין מבקש הגילוי ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, על רקע נסיבות המקרה הפרטני, לרבות מידת העניין שיש במסמכים, עוצמת האינטרס הנדון וההסתברות של פגיעה בסעד המשפטי אם לא יותר גילויים. ראה: ע"ע 494/06 , מדינת ישראל-נציבות המים נ' קלרק אבנציק , פורסם במאגר המשפטי נבו.

12.כנגד עיקרון הגילוי עומדים הערכים של יעילות הדיון , הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעה פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. ראה: רע"א 2534/02, יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193. וראה: עסק 21/10, ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב נ' אוניברסיטת תל אביב , לא פורסם.

13.כאשר הבקשה לגילוי מסמכים , עשויה לפגוע בפרטיות של צד שלישי יש לבחון בצורה דווקנית את הרלוונטיות של המסמכים את היקף הפגיעה ואת החלופות האחרות לגילוי המסמכים. ראה: ע"ע 28222-05-10, מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י פורסם במאגר המשפטי נבו. ( להלן:" פרשת פלצ'י").

14.במקרה דנן, אכן יש רלוונטיות לגילוי תלושי שכר וטפסי 106 של המבקש. ואכן גם המשיבה לא התנגדה לגילויים של תלושי השכר ולטענתה גולו הם במסגרת נספחי כתב התביעה וכתב ההגנה. משכך ככל שיש תלושי שכר שלא גולו במסגרת נספחי כתב התביעה וכתב ההגנה, ניתן בזאת צו לפיו על המשיבה לגלות את כלל תלושי השכר של המבקש, לרבות טפסי 106 ולאפשר למבקש לעיין בהם וזאת עד ליום 15.11.11.

15.בכל הנוגע לגילוי אישורי תשלומי המסים למבקש, שוכנעתי שיש מקום ליתן צו לגילויים וזאת נוכח טענת המבקש בתביעתו, לפיה המשיבה שילמה לרשויות המס את המיסים הנדרשים אולם לא העבירה אליו את השכר. משכך ניתן בזאת צו לפיו על המשיבה לגלות למבקש את אישורי תשלומי המסים שהעבירו לרשויות המס השונות, בכל הנוגע לתשלום שכר עבודתו עבור השנים 2009-2010 ולאפשר למבקש לעיין בהם וזאת לא יאוחר מיום 15.11.11.

16.בכל הנוגע לגילויים של תלושי השכר, טפסי 106, אישורי תשלומי המיסים וכרטסת הנהלת חשבונות של מר שני, לא שוכנעתי כי יש רלוונטיות למסמכים אלו לצורך דיון יעיל בתיק זה. זה המקום לציין כי עיוןן בבקשה הנדונה, אין כל נימוק המסביר את הצורך במסמכים אלו ואת הרלוונטיות שלהם ו/או הצורך שלהם לקיום דיון יעיל ודי בכך בכדי לדחות את הבקשה.

17.מעבר לאמור יובהר כי אין כל טענה בכתב התביעה כי זכאותו של המבקש לשכר נובעת מזכאותו של מר שני לשכר, כמו כן אין כל טענה בכתב התביעה כי כימות השכר של המבקש זהה לכימות השכר של מר שני.